יבלינוביץ ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

החלטה

1.במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית מונחות לפני שתי בקשות:

האחת – המשיבה בבקשת האישור (להלן "פרטנר") מבקשת להורות על העברת הדיון בבקשת הייצוג לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שם נדונה בקשת ייצוג אחרת (ת"א (מחוזי ת"א) 1860/09 זילברג נ' פלאפון, שהוגשה לפני בקשת האישור כאן (4.8.2009, לפני כבוד השופט י' פרגו).

השניה – בקשת המבקשים בבקשת האישור (להלן "המבקשים") למתן צו לגילוי מסמכים ולעיון בהם.

הכרעה בשתי הבקשות גם יחד תיפול על פי קביעת תחומי העילה שעליה מבוססת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ומשום כך ראיתי לנכון לעסוק בהן יחדו.

2.בבסיס בקשת האישור עומדת טענת המבקשים כי לקוחות פרטנר מקבלים מסרונים לטלפון הנייד ומחויבים בתשלום עבורם, למרות שלא הסכימו לקבלת המסרונים, ולא הסכימו לשלם עבורם.

לטענת פרטנר, המסרונים נשלחים מאתרים שונים ורבים (אלפים, לטענתה), באמצעות כמה ספקי תוכן, שכל אחד מהם מוודא קבלת אישורו של הלקוח. לא ניתן להתיחס לכולם כאחד וממילא כל אחד מן המבקשים בקש את שרותי התוכן מספקי תוכן, וניתן להוכיח זאת בנקל.

המבקשים סבורים כי צמצום כאמור עלול להביא לכך שפרטנר תתקשר עם ספקי תוכן רבים, לא תפקח על פעולתם, תאפשר להם לפנות ללקוחותיה ללא הגבלה, ותעמיד לרשותם את אמצעי התשלום שהלקוחות הפקידו בידיה הנאמנות לתשלום עבור חשבון הטלפון הסלולארי.

ב"כ המבקשים מפנה לת"א (מחוזי ת"א) 2446/06 עומרי רוטשילד נ' פרטנר תקשורת בע"מ (לא פורסם, 16.3.2009), שם אושרה תובענה ייצוגית נגד פרטנר וסלקום, וגם נגד אתר הכרויות בשם פופיק, שענינה צירוף לקוחות לאתר פופיק, וחיובם ב-5 ₪ לכל מסרון ששלח אליהם האתר (להלן "פס"ד פופיק"). לטענתו, אם יהיה על לקוחות פרטנר להגיש תביעה בגין כל אתר מפר בנפרד, ולא בתביעה כללית – תמשך ההתדיינות ופרטנר תוכל להמשיך להפר את החוק ואת התחייבויותיה, באמצעות אתרים שונים.

ב"כ המבקשים אף סבור כי מדובר בעילת תביעה אחת, חוזית, כלפי פרטנר שהיא בעלת החוזה של הלקוחות, ועליה לדאוג לכך שספקי התוכן שעמם היא מתקשרת יעמדו בדרישת הדין. ב"כ המבקשים סבור שאין לדרוש מן הלקוחות שיפנו לכל אחד מן האתרים שלא התקשרו עמם, וינהלו אינספור תביעות משפטיות.

נאמן לגישתו הכוללת סבור ב"כ המבקשים כי תביעת זילברג הוכרעה זה מכבר בהחלטת כב' השופטת ע' ברון בענין פופיק. לא ראיתי מקום להדרש לשאלה זו, שאינה נוגעת ישירות לתיק שלפני.

תשובת פרטנר לאלו חדה: אין לו לתובע אלא עילת התביעה שלו, שמבוססת על מערך העובדות הרלוונטי לו. מי שאינו אוחז בעילת תביעה אישית ראויה, אינו יכול לייצג קבוצה. משום כך סבורה פרטנר כי טענה שאינה מתיחסת לספקי התוכן והאתרים הרלוונטיים לעילה האישית של כל אחד מן המבקשים לא תאושר, ועל כן גם אין לקבל את הבקשה לגילוי מסמכים כפי שנוסחה.

3.התובענה שלפני הוגשה נגד פרטנר בלבד.

הביסוס העובדתי לה הוא כי המבקשים חויבו בגין הודעות מחברת יוניסל בע"מ ומחברת סלקט בע"מ. מכתב התשובה של פרטנר עולה כי המבקש 1 נרשם לשירות "אינטרנט קליק", כי מנהל המשיבה 2 נרשם לשרות "דייטלנד", כי בתו של המבקש 3 נרשמה לאתר"במרום", וכי המשיב 4 נרשם לאתר "במרום" ולאתר "קומבינה".

בקשת זילברג הוגשה נגד חברת פלאפון תקשורת בע"מ, חברת סלקום ישראל בע"מ ובמרום הפקות בע"מ. היא מבוססת על כך שפלאפון וסלקום חייבו את המבקש בתשלום עבור מסרונים שקבל מאתר "במרום".

על כן סבורה פרטנר כי נתמלאו תנאי סעיף 7(א) בחוק תובענות ייצוגיות: בענין זילברג מתעוררות "שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור" כאן, ויתכן שגם הקבוצה "...דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת...".

4. המבקשים סבורים כי מכח היחס החוזי בינם לבין פרטנר, והואיל שמסרו את אמצעי התשלום בידי פרטנר בלבד, אחראית פרטנר לבחון את ההתקשרות עם ספקי התוכן, לפקח על כך שספקי התוכן עומדים בדרישות הדין, ולתת את הדין אם אין הדבר כך.

לא זו אף זו: המבקשים כאן אינם מסתפקים בדוגמאות שהביאו אודות מקרי מבחן שלהם עצמם, אודות חיוב על ידי ספקי תוכן ספציפיים – אלא עומדים הם על בירור התובענה כלפי כל ההתקשרויות של פרטנר עם ספקי תוכן ועם חברות תוכן וחיוב חשבונותיהם של המנויים של פרטנר בעבור שרותים אלו.

על כן, הגם שעילת התביעה כוללת את אתר "במרום", כפי שנטען בבקשה ובתשובה, והגם שאתר "במרום" הוא אחד המשיבים בבקשת זילברג בתל-אביב, אין בכך כדי להכריע כי הדיון יועבר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שכן הדגש בתובענה זו – לעומת הדיון בתל-אביב – הוא על התנהלות פרטנר ולא על זו של "במרום".

בעוד שתובענת זילברג עוסקת באחריות הישירה של חברת "במרום", ומונה את חברות הסלולאר כמי שגרמו לחיוב הכספי, כאן הועמדה פרטנר במוקד: פרטנר היא בעלת החוזה של המבקשים, פרטנר היא שפועלת באמצעות ספקי תוכן, שמצידם מעבירים את דברי האתרים אל המנויים, ופרטנר היא מי שאמורה להשגיח שספקי התוכן מטעמה, והאתרים מטעמם, ימלאו אחר דרישות הדין.